פסק-דין בתיק ת"א 1120-05

מבוא

1.      לפני תביעת התובע, יליד 31/8/1981, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 22/7/04.

2.      הנתבעת, מבטחת האופנוע בו נהג התובע ביום התאונה, כפרה הן בחבות בטענה כי אין עסקינן "בתאונת דרכים"  כלשון סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") והן בגובה הנזק.

3.      מטעם התובע העיד התובע בלבד , בשים לב לכך כי במועד שמיעת הראיות הסכימו ב"כ הצדדים על הגשת תמלילי שיחות ומסמך נוסף , כפי שיפורט בסעיף 4 להלן, מטעם שני עדים נוספים, אשר נכחו במקום בעת קרות התאונה נשוא התובענה.

4.      מטעם הנתבעת הוגשו תמלילי שיחות אשר בוצעו בין חוקר מטעם הנתבעת לבין העדים, ארז וינשטיין ואורן ברסנו, חבריו של התובע והעדים מטעמו (נת/1-נת/4) ועל כן ויתר ב"כ התובע על העדת עדים אלה מטעמו.

5.      הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

6.      כל ההדגשות אשר יובאו להלן , אינן במקור אלא אם נאמר אחרת.

שאלת החבות

7.      בסעיף 3 לכתב התביעה תוארה התאונה, כדלקמן: "ביום 22/7/04 נפגע התובע כאשר נהג ברכב הנ"ל, בנסיבות כדלקמן: התובע רכב על אופנועו שבנדון לכוון הבסיס בהרצליה. כ 100 מטר לפני הבסיס החליק האופנוע ונפל, האופנוע נפגע. בצהריים הוא הניע את האופנוע כדי לנסוע למוסך ואז שמע רעש מהחלק האחורי של האופנוע ומהשרשרת, התובע נעצר כדי לבדוק את הרעש ולטפל בתקלה כדי להמשיך ולנסוע. בזמן שהתכופף לעבר השרשרת נתפס אגודלו בין שרשרת האופנוע וגלגל השיניים (להלן: " התאונה" ).

8.      בין הצדדים נפלה מחלוקת באם יש לראות בתאונה ככזו  שארעה תוך כדי ביצוע  "טיפול דרך או תיקון דרך" , עת לטענת ב"כ התובע כך הם פני הדברים ומשכך מהווה התאונה בגדר "תאונת דרכים" ע"פ החוק .

9.      לטענת הנתבעת, האירוע התאונתי האמור בסעיף 3 לכתב התביעה אינו מהווה תאונת דרכים ואינו עונה לתנאים שהציבה הפסיקה, ובכלל זו פס"ד רע"א 5099/08 חסן נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (להלן: " פס"ד נביל" . פורסם באתר נבו) , כפי שיפורט להלן.

האם התאונה מהווה "תאונת דרכים"

10.     חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (סעיף 1), מגדיר תאונת דרכים, כדלקמן:

         " מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי;.." .

         כחלק מהגדרת "תאונת דרכים" על פי סעיף 1 לחוק,  פורש המונח  "  "שימוש ברכב מנועי" , כדלהלן:

         " שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול - דרך או תיקון - דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו , לרבות..." 

11.  הנטל להוכיח את קיומם של המרכיבים המגדירים אירוע כתאונת דרכים מוטל על התובע (רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים) (פיסקה 22 לפסק הדין של כבוד הנשיא ברק).

12.  בספרו של כב' הש' אליעזר ריבלין תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים מהדורה רביעית תשע"ב - 2012 , עמ' 167 נאמר:

"אין ספק כי המגמה המסתמנת בפסיקה היום נוטה לעבר המבחן האובייקטיבי והיא מבטאת רצון להימנע ככל האפשר מן הצורך להידרש לדברים שבלב בדבר כוונותיו או מטרותיו של המשתמש ברכב".